חשבו שוב על הנקודה הכחולה שדיברנו עליה. דמיינו שאתם מתבוננים בה היטב. דמיינו שאתם צופים בנקודה לזמן מה. ועכשיו, נסו לשכנע את עצמכם, שאלוהים ברא את היקום כולו רק עבור אחד ממיליוני המינים השונים שמאכלסים את גרגר האבק הזה. ועתה קחו את זה צעד נוסף קדימה, ודמיינו שכל הבריאה נוצרה רק עבור גזע אחד של המין הזה, או מגדר, או תת-קבוצה אתנית או דתית. ניתן לראות שיש כאן פגם, לעיתים אפילו חמור, ביכולתנו להבין את העולם. כבני אדם, טבוע בנו הצורך להקרין עצמנו על הטבע שסביבנו.
האדם, ביהירותו, רואה עצמו כיצירת מופת הראויה להקרא צלמה ודמותה של אלוהות. צנוע, ולדעתי אף נכון יותר, להניח כי נוצר בצלמן של חיות.
צ'ארלס דרווין
אנחנו החדשים והלא מנוסים. אנו חיים בשכונה צדדית של הקוסמוס. נולדנו מחיידקים ורפש. קופים הם בני דודינו. מחשבותינו ורגשותינו לא לחלוטין בשליטתנו. ובנוסף לכל זאת, אנחנו הורסים את כוכב הלכת שלנו, והופכים לסכנה לעצמנו. בור עצום נפער לרגלינו, ואנחנו מוצאים עצמנו בנפילת חופשית, אינסופית. אם מעט טקסים ואגדות הם שיישאנו דרך ליל השימורים שנראה אין-סופי, מי מאיתנו לא יבין ויזדהה עם כך? אנו כמהים למטרה לקיומנו, אולם, למרות אשליות עצמיות אין קץ, נראה שאין כזו בנמצא.
המשמעות לחיינו ולכוכב הלכת השברירי שלנו, תתגבש רק מתוך החוכמה והאומץ שלנו. אנחנו האפטרופוסים של משמעות חיינו. אנו כמהים להורה שידאג לנו, שימחל על טעויותנו, ויציל אותנו ממשוגות ילדותנו. אך הידיעה תמיד עדיפה על הבורות. עדיף בהרבה לאמץ אמת כואבת ממעשיית ילדים מנחמת. המדע המודרני הינו מסע אל הלא נודע, המלמד אותנו ענווה בכל פניה. ההגיון הבריא והאינטואיציות שלנו עלולים להיות שגויים. ההעדפות שלנו לא משפיעות על דבר, איננו חיים בעולם התפור על פי רצונותנו. אם אנו מחפשים משמעות קוסמית כלשהי, הרי שעלינו למצוא מטרה ראויה לעצמנו.
קרל סייגן, אסטרונום אמריקאי בכיר, מדגיש את הערך והיכולות של המין האנושי, לצד דת, היהירות האנושית, וחוסר המשמעות של כדור הארץ ביחס ליקום.
