בעשרים לאוגוסט, 1977, נאס"א שלחה את וויאג'ר 1 למסע חד כיווני ברחבי הגלקסיה. וויאג'ר, שהייתה חללית בלתי מאוישת, צוידה בתמונות וצלילים של החיים על פני כדור הארץ. תקליטי זהב שהכילו את הכתובת הקוסמית שלנו, ברכות שלום בחמישים וחמש שפות ומאה וחמש עשרה תמונות המתארות את המין האנושי וסיפורו של העולם שלנו לחוצנים. וויאג'ר צילמה את אלבום הפורטרט המשפחתי האייקוני של מערכת השמש לפני שסערה במהירות של 62 אלף קילומטרים בשעה לעבר הטווח הבין כוכבי (אליו הגיעה ב-2012). למרות שאף סלפי של כדור הארץ לא היה חלק מהתכנון המקורי, לאחר שוויאג'ר עברה את נפטון וחצתה 6 מיליארד קילומטרים ממקום יציאתה, הציע האסטרונומר קרל סייגן, שהיה חלק מצוות הצילום, לסובב את המצלמה בחזרה לארץ כדי לקבל מבט אחרון על הבית, למה שהוא קרא: הנקודה הכחולה החיוורת.
זה כאן. זה הבית. אלה אנחנו. על הנקודה הזאת נמצאים כל מי שאתם אוהבים, כל מי שאתם מכירים, כל מי ששמעתם עליו, כל אדם שחי אי-פעם. סך האושר והסבל שלנו, אלפי דתות, אידאולוגיות ושיטות כלכליות בטוחות בעצמן, כל צייד ומחפש מזון, כל גיבור ופחדן, כל יוצר וכל הורס, כל ציוויליזציה, כל מלך ואיכר, כל זוג צעיר מאוהב, כל אם ואב, כל ילד מלא תקווה, כל ממציא ומגלה, כל מורה דת, כל פוליטיקאי מושחת, כל כוכב-על, כל מנהיג עליון, כל קדוש וחוטא בהיסטוריה של המין שלנו – כולם חיו שם, על גרגר אבק התלוי בקרן שמש.
כדור הארץ הוא במה קטנה מאוד בזירה קוסמית אדירה. חשבו על נהרות הדם שנשפכו בידי כל אותם גנרלים ושליטים כדי שהתהילה והניצחון יהפכו אותם לשליטים לרגע, לשבריר שנייה. חשבו על האכזריות הבלתי פוסקת שגרמו תושבי פינה נידחת אחת על הנקודה הזאת לתושבים של פינה נידחת אחרת. עד כמה תכופות אי-ההבנות שלהם, עד כמה הם להוטים להרוג זה את זה, עד כמה לוהטות שנאותיהם. גינוני הראווה שלנו, החשיבות העצמית המדומיינת שלנו, אשלייתנו לפיה יש לנו מקום מיוחס ביקום – נקודת האור החיוורת הזאת קוראת על כל זה תִּגָּר.
גינוני הראווה שלנו, החשיבות העצמית המדומיינת שלנו, אשלייתנו לפיה יש לנו מקום מיוחס ביקום – נקודת האור החיוורת הזאת קוראת על כל זה תִּגָּר.
האסטרונום קרל סייגן
כוכב הלכת שלנו הוא נקודה בודדה באפלה הקוסמית הגדולה שעוטפת אותו. באלמוניות שלנו, בכל המרחב הזה, אין כל רמז לכך שתגיע עזרה ממקום כלשהו להציל אותנו מעצמנו. כדור הארץ הוא העולם היחיד שידוע עד כה שיש בו חיים. אין מקום אחר, לפחות לא בעתיד הקרוב, שאליו יוכל להגר המין האנושי. לבקר – כן. להתיישב – עדיין לא. תרצו או לא, לעת עתה כדור הארץ הוא המקום שבו אנו נמצאים.
נאמר שאסטרונומיה היא חוויה הגורמת לענווה הבונה אופי. נראה שאין דוגמה טובה יותר לאווילות של היהירות האנושית מאשר התמונה המרוחקת הזאת. בשבילי, היא מדגישה את האחריות שלנו להיות טובים יותר זה לזה, ולשמר ולהוקיר את הנקודה הכחולה החיוורת. הבית היחיד שהכרנו מעודנו.
הגשושית וויאג'ר 1 
האסטרונום קרל סגן
