"כל אחד מאיתנו מחווט להעריך יופי טבעי. בכל תקופה בהיסטוריה, בכל תרבות, אם אתה מסתכל על האוקיינוס, על ההר או על סצנת יער יפה, כולם מעריכים את זה. זה מכה בנו עמוק למדי, אנחנו מחווטים ככה. וכאשר אתה רואה את הכוכב שלך ככה, במכלול שלו מהחלל, כל החושים האלה נהיים המומים."
"ראיתי את כדור הארץ לראשונה עדיין במהלך השיגור, מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ והיינו מעל האוקיאנוס השקט, ופשוט מסתכלים על הכחול המרהיב, מנוקד בעננים לבנים והשחור של החלל. הכוכב הכחול באופן הבלתי אפשרי הזה בשמים השחורים באופן הבלתי אפשרי הזה סתם תלוי שם. זה באמת עוצר נשימה."
"גם אם ראית את כדור הארץ דרך סרטים, תמונות, כשאתה מסתכל על כדור הארץ, במו עיניך, משתנה במהירות של 8 ק"מ לשנייה, מה שאתה רואה הוא יפהפה. יש לך דמעות בעיניים. אפילו אם אתה אדם קשוח אתה לא יכול להימנע מלהרגיש שוב כילד. הלוואי שכל בני האדם יזכו לחוות את המבט הזה על כדור הארץ."
"זה הקלונוע הדינמי התמידי הזה שאתה אף פעם לא מתעייף לראות. אפילו 6 חודשים בתוך הטיסה אם היית עובר ליד החלון, זה היה כמעט כמו מגנט שמושך אותך אליו, אתה רוצה לקחת מצלמה ולצלם את זה."
"בזמן שאנחנו טסים סביב כדור הארץ, בכל 92 דקות הוא מסתובב כ-13 מעלות מתחתינו, כך שבמסלול הבא שתטוס כדור הארץ יזוז פעם נוספת, כך שתקבל אפילו עוד מבט, שהיא אחת הסיבות למה זה כל כך יפה. זה מרתק."
"המחזה הזה של כדור הארץ שנע כל הזמן הוא משהו שלאף אחד לא נמאס לראות. אתה יכול לבלות שעות בכל יום במשך חודשים בהתבוננות מהחלון ולא להתעייף מזה. אתה לעולם לא יכול לדעת את כל כדור הארץ, הוא מאוד דינמי. דברים משתנים עם עונות השנה."
"תמיד יש סופות ברקים שמתרחשות אי שם על כדור הארץ בלילה, ואתה אף פעם לא יכול שלא לראות את הבזקי הברקים האלה. זה מאיר מעגל שלם של עננים סביבו, וזה נראה כאילו זה מפעיל עוד הבזק כמה מאות קילמוטרים ממנו במקום אחר, אז אתה מקבל את הדודודו הזה, של ברקים, ואז עוד קצת במקום אחר: דודודו."
"אתה יכול לראות את הזוהר הצפוני כפי שמעולם לא ראית אותו קודם, וזה פשוט לא יאומן מהחלל כי אתה מסתכל על ספקטרום ענק של השדה הגיאו-מגנטי שמייצר את זוהר הקוטב. והתכונה הגדולה הנוספת היא אורות העיר. אתה רואה את התפלגות האנשים על כדור הארץ על-פי אורות הערים. זה מדהים."
"אנחנו נמצאים במרחק של רק כמה מאות קילמונטרים. אנחנו מקיפים את כדור הארץ. אבל רק השינוי הזה בתפיסה, היכולת שלך לקחת צעד כל כך גדול אחורה, אני חושב שהיא מגדירה מחדש את האופן שבו אתה מרגיש כלפי כדור הארץ."
"אתה מאמין שכדור הארץ הוא חללית. אתה לא יכול להימנע מההשוואה בין כדור הארץ, שנראה כמו אובייקט מוגבל מול העיניים שלך, והחללית שלך אשר סגורה עם משאבים מוגבלים. כשכל בני אדם הם חלק מאותו צוות ייחודי."
"כמובן שאתה יודע שיש סכסוך שם למטה. כמובן שאתה יודע שיש כאב וסבל ועוול, כל הדברים האלה בהחלט מרגיש בחזקה כשאתה נמצא על כדור הארץ, ואתה יודע שהם עדיין שם. אבל זה מוחלף לרגע בכמה שזה יפה."
"אני זוכר שחשבתי, 'הלוואי שכולם יזכו לחוות את המבט הזה על כוכב הלכת שלהם, כך שאולי זה יקבע מחדש מה חשוב עבורם, ויהפוך אותם לפחות כועסים על השכנים שלהם ויותר מודאגים לגבי מה שהם יכולים לעשות כדי שנשמור את כוכב הלכת היפה שאנחנו חיים בו."
"אתה מסתכל על החלל העצום של אין-סוף כוכבים, וזה הרגע שאתה מתחיל להבין עד כמה חסר חשיבות לא רק אתה כפרט, אלא עד כמה חסר חשיבות הוא כדור הארץ. כמה חסר חשיבות כל המין האנושי למעשה. נהדר לחשוב על המקום שלנו בזה, אבל אם ניקח את זה צעד אחד קדימה: מה זה אומר כשאתה הולך רחוק יותר ויותר? אנחנו אוהבים לתהות מה הם הגבולות שלנו באמת, ואני הייתי רוצה לחשוב שאין לנו באמת גבולות."
מספר אסטרונאוטים שבילו זמן רב בחלל מספרים כיצד ניראה כדור הארץ מהחלל וכיצד החוויה שינתה את נקודת מבטם על העולם – תופעה אשר ידועה בתור "אפקט המבט הכולל".
