אבותינו נהגו לחשוב שכדור הארץ הוא מרכז היקום, אך היום אנחנו יודעים שהוא למעשה רק גרגר חיים בשכונה צדדית שלו. צפו בסרטון מתורגם מתוך הסדרה קוסמוס וניל דה-גראס טייסון מסבירים בצורה ברורה ומרתקת על הכתובת שלנו ביקום. מסע משביל החלב, הקבוצה המקומית, צביר על הבתולה, היקום הנצפה, ומעבר.
שביל החלב
כך נראה שביל החלב באינרפא אדום. כל נקודה ונקודה, לא רק הבהירות, היא כוכב. כמה כוכבים? כמה עולמות? כמה דרכים שונות להיות בחיים? איפה אנחנו בתמונה הזאת? רואים את הזרוע החיצונית שנגררת מאחור? שם אנחנו חיים. כ-30,000 שנות אור מהמרכז. גלאקסיית שביל החלב היא השורה הבאה בכתובת הקוסית שלנו. אנחנו עכשיו מאה אלף שנות אור מהבית. יקח לאור, הדבר הכי מהיר שקיים, מאה אלף שנים כדי להגיע אלינו מכדור הארץ.
הדמייה של גלאקסית שביל החלב מהחלל תמונה של גלאקסיית שביל החלל מכדור הארץ
הקבוצה המקומית וצביר-על 'הבתולה'
זו הספירלה הגדולה באנדרומדה, הגלקסיה השכנה. אנחנו קוראים לשתי גלקסיות הענק שלנו ולעוד כמה קטנות – "הקבוצה המקומית". – כדור הארץ, מערכת השמש, שביל החלב, הקבוצה המקומית – מכאן אי אפשר אפילו למצוא את גלקסיית הבית שלנו. היא רק אחת מכמה אלפים בצביר-על "הבתולה". בקנה המידה הזה כל העצמים שאנו רואים, כולל הנקודות הקטנות ביותר, הם גלאקסיות. כל גלאקסיה מכילה מיליארדי שמשות ואין ספור עולמות. עם זאת, צביר-על "הבתולה" כולו הוא רק חלק זעיר ביקום שלנו.
זה היקום בקנה המידה הגדול ביותר שידוע לנו רשת של מאה מיליארד גלקסיות הוא השורה האחרונה בכתובת הקוסית שלנו. בינתיים.
צביר-על הבתולה מכיל כ-47,000 גלאקסיות וכל אחת מהן מכילה מאות מיליארדי כוכבים. צביר-על הבתולה הוא חלק מ-10 מיליון צבירי על שזוהו ביקום הנצפה. הדמיה של היקום הנצפה ובה כל נקודה היא צביר-על בדומה לצעיר-על הבתולה. גודלו של היקום הנצפה הוא 46.5 מיליארד שנות אור.
היקום הנצפה
"הייקום הנצפה", מה זה אומר? אפילו עבורנו, בספינת הדמיון שלנו, יש גבול למרחק שאליו נוכל לראות במרחב-זמן. זה האופק הקוסמי שלנו, ומעבר לאופק הזה יש חלקים ביקום שהם רחוקים מדיץ לא היה מספיק זמן בהיסטוריה בת 13.8 מילארד שנים של היקום שהאור שלהם יגיע אלינו.
רבים מאיתנו חושבים שכל זה, כל העולמות, הכוכבים, הגלקסיות והצבירים, ביקום הנצפה לנו, הם רק בועה זעירה אחת באוקיינוס אינסופי של יקומים אחרים. "רב-יקום" יקום על גבי יקום. עולמות ללא סוף.
ניל דה-גראס טייסון, קוסמוס: מסע לחלל
