נקודת המבט הקוסמית | ניל דה-גראס טייסון

האסטרופיזיקאי ניל דה-גראס טייסון, מגיש הסדרה "קוסמוס: מסע לחלל", הרבה לספר על נקודת המבט הקוסמית, שתיאר כנקודת השקפה רחבת אופקים על מקומנו ביקום והחיים על פני כדור הארץ. במאמר הבא תמצאו קטע מתוך נאומו של ניל ב-SWSX על נקודת המבט הקוסמית (בתרגום לעברית) וקטע מספרו "אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן".

מתוך הספר "אסטרופיזיקה למי שאין לו זמן"

ניל דה-גראס טייסון
ניל דה-גראס טייסון

נקודת המבט הקוסמית נובעת מתוך ידע יסודי. אבל יש בה יותר ממה שאתם יודעים. יש בה גם את החוכמה ואת התובנה ליישם את הידע  כדי להעריך את מקומנו ביקום. ותכונותיה ברורות: נקודת המבט הוקסמית מגיעה מחזית המדע, אך היא לא כור מחצבתו של המדען בלבד. היא שייכת לעולם. נקודת המבט הקוסמית צנועה. נקודת המבט הוקסמית נותנת השראה – אפילו מביאה גאולה – אבל היא לא דתית. נקודת המבט הקוסמית מאפשרת לנו לתפוס, באותה מחשבה, את הגדול ואת הקטן. נקודת המבט הקוסמית פותחת לנו את הראש לרעיונות חריגים אבל היא אינה משאירה אותו פתוח ומאפשרת למוח ליזול ולהישפך כך שניוותר חשופים לכל דבר שטות שיגידו לנו.

נקודת המבט הקוסמית פותחת את עינינו אל היקום, לא כעֶרֶשׂ שוחר טוב שנועד לטפל את החיים, אלא כמקום קר, בודד ומסוכן, המכריח אותנו לבחון מחדש את ערכם של בני האדם זה לזה. נקודת המבט הקוסמית מראה שכדור הארץ הוא נקודה כחולה חיוורת. אומנם הוא גרגר, אבל הוא גרגר יקר, נכון לעכשיו הבית היחיד שיש לנו. נקודת המבט הקוסמית מוצאת יופי בתמונות של כוכבי לכת, ירחים, כוכבים ועפיליות, אך גם מעלה על נס את חוקי הפיזיקה שמעצבים אותם.

נקודת המבט הקוסמית מאפשרת לנו לראות מעבר לנסיבות שלנו, ומאפשרת לנו להתעלות מעל החיפוש הראשוני אחר מזון, מחסה וזיווג. נקודת המבט הוקמסית מזכירה לנו שבחלל, שבו אין אוויר, אי אפשר לנופף בדגלים – אולי רמז לכך שנפנוף דגלים וחקר החלל לא הולכים טוב ביחד.

נקודת המבט הקוסמית לא רק מדגישה את קרבתנו הגנטית לכל החיים על פני כדור הארץ, אלא גם מעריכה את הקשר הכימי שלנו עם כל החיים שטרם התגלו ביקום, כמו גם את קרבת המשפחה האטומית שלנו עם היקום עצמו.

קטע מתוך הנאום ב-SWSX

אז תנו לי רק להשאיר אתכם עם נקודת מבט מדעית. אתם יודעים, אנשים נוהגים להסתכל למעלה בלילה ואנשים רבים מרגישים קטנים. זה מובן, כי למעשה, אתם באמת קטנים. כולנו קטנים. אנחנו קטנים. חשבתם שהקפיצה של פליקס באומגרטנר הייתה מגובה רב, ובכן, היא לא, אוקיי? אז לא רק שהיא לא הייתה גדולה, אנחנו לא גדולים. לא רק שאנחנו לא גדולים בחלל, אלא גם בזמן, ובגודל, למעשה יש מעט מאוד דברים שהיו מייחדים אותנו חוץ מהיכולת שלנו לתהות. להיות סקרנים.

יש הסבורים שבני אדם הם בין… זאת השערה, אבל זאת השערה מעניינת. בני אדם, מבין כל בעלי החיים, במיוחד יונקים, הם היחידים שמרגישים לגמרי בנוח לישון על הגב שלהם. תחשבו כמה פגיעות חיות אחרות כשהן ישנות כך, אנחנו ישנים על הגב שלנו בלי שום בעיה. אנחנו גם ישנים בלילה. ובכן, אם אתה ישן על הגב שלך בלילה ואתה מתעורר… על מה אתה מסתכל? שמי הלילה. האורות בחלל האפל. זה יכול להיות שהסקרנות הקוסמית שלנו – שכלפיה הייתי נוהג לחשוב שאני מוטה – כן, אני סקרן לגבי הקוסמוס אבל למה שאחשוב שאחרים גם כן? אתם כן. אני לא מוטה. אני יודע שאתם כן. אם יש אור שנע בשמיים אתם תעצרו ותסתכלו עליו. היקום מסקרן את כולנו. יכול להיות שישנו… כוח מקודד גנטית שאנחנו הארנו, שאנחנו חושפים כשאנחנו מסתכלים למעלה בלילה. ותוהים מאין אנחנו באים. איפה אנחנו עכשיו. לאן פנינו מועדות.

ונקודת המבט הקוסמית היא אחת שבה כל כדור הארץ הוא אחד. מכיוון שלמרות שהוא ניראה מפולג באמצעות גבולות פוליטיים מזוהים, כאשר אסטרונאוטים צופים בכדור הארץ מהחלל הוא רק אוקיינוס, אדמה ואטמוספרה. מהחלל אנחנו לא מרגישים מחוייבים לפלג את עצמנו כי אנחנו מאכלסים את ספינת החלל כדור הארץ הבודדת והשברירית הזו. וכשאתה לא מרגיש מחוייב לפלג את עצמך יש את הדחף לומר "כולנו בסירה הזאת יחד." אנחנו כל-כך הרבה יחד ש… אתה יודע, אתה חושב על משפחה ואתה אומר "ובכן, זאת המשפחה שלי אבל אתה לא במשפחה שלי" -סלח לי, הגבולות בין מה שבמשפחה ומה שלא נקבעים מבחינה תרבותית לחלוטין. זה עניין תרבותי. מפני שכל זוג אנשים בחדר הזה, אם תלכו אחורה בעץ החיים, חולקים את אותו אב קדמון משותף. ולכן אנחנו יכולים ללכת אחורה ולומר שכולנו משפחה.

אפשר להמשיך ללכת אחורה ולמצוא אב קדמון משותף עם שאר הקופים. עם כלבים. עם עץ אלון. אנחנו חולקים דנ"א משותף. ויש כל כך הרבה אנשים שרוצים להגיד "אנחנו מיוחדים כי אנחנו שונים" "אבל לי יש…" אנחנו שונים כי אנחנו זהים. אנחנו חלק מעולם שבו אנחנו חולקים דנ"א משותף עם שמרים, עם עצי אלון, עם חרקים שמתרוצצים מתחת לשיח. זוהי האחידות של החיים על פני כדור הארץ ואז אתה לומד על מולקולות ואטומים ומגלה שיש לנו את אותם אטומים שנמצאים בכוכבים. ועכשיו, אתם מסתכלים למעלה ופתאום יש לנו במשותף עם היקום, גם כן. אז בשבילי, נקודת המבט הקוסמית, שאני בטוח שאם אנשים היו מאמצים, לעולם לא היית מוביל צבאות לתוך הקרב.

אתה יודע כמה מגוחך זה ניראה לאדם בעל נקודת מבט קוסמית? שגנרל אחד אומר לאחר, "אני הולך לכבוש את האדמה לאורך הקו הזה" -אתה הולך לעשות מה? מה? על הגרגר הזה? אתה הולך לפתוח במלחמה… אתה רוצה להרוג אנשים בשביל מה? בשביל נפט? בשביל אנרגיה?

נקודת המבט הקוסמית מסדרת מחדש את מה שבאמת חשוב בעולם הזה. ואני חושב שהדרך האצילית מכולן היא על ידי הכרה לא במה שעושה אותנו שונים, אלא במה שעושה אותנו זהים. ביחד. לבד. עם גורלם של כוכב הלכת והציוויליזציה שלנו מונחים בידינו. זוהי נקודת המבט הקוסמית.

האסטרופיזיקאי ניל דה-גראס טייסון בנאום על נקודת המבט הקוסמית: ראייה רחבת אופקים של מקומנו ביקום שמדגישה את קרבתנו הגנטית לכל החיים על פני כדור הארץ

הגב למאמר זה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.