הסדרה קוסמוס מעמידה את היהירות האנושית במבחן לצד הזירה הקוסמית, ומדגימה את האבסורד באמונה שהידע שלנו שלם. צפו בסרטון המתורגם לעברית.
אני חושב שאנחנו מוכנים לבצע ניסוי. זה לא מסוג הניסויים שדורשים מעבדה. אתם יכולים לבצע אותו בראש שלכם. זה נקרא "ניסוי מחשבתי". תבחרו כוכב… כל אחד ממאות מיליארדי הכוכבים בשביל החלב, שהיא רק גלקסיה אחת מתוך מאה מיליארד ביקום המוכר. מה דעתכם על הכוכב הזה? או על הכוכב ההוא? בסדר, זה. הוא מוקף על ידי עשרות כוכבי לכת וירחים. נניח שעל אחד מהם חי מין תבוני, אחד מעשרה מיליון סוגי החיים על כוכב הלכת ההוא. ויש תת קבוצה של אותו מין, המאמינים שהם הבינו הכל. עולמם הוא מרכז היקום. יקום שנוצר בשבילם והם יודעים את כל מה שהם צריכים לדעת אודותיו. הידע שלהם שלם. איזו רצינות הייתם מייחסים לטענה שלהם?
אבותינו האמינו שהיקום נוצר עבורם. היה טבעי להניח שאנחנו במרכז. אחרי הכל, נראה שהשמש והכוכבים סובבים סביבנו. אנחנו עדיין אומרים שהשמש "זורחת". מבנה השפה, המיתוסים והחלומות שלנו בא מאותו עידן טרום-מדעי.
זה כוכב הלכת שלנו, כפי שהוא היה מוכר אז, קצת לפני שקולומבוס הפליג לדרכו. הגלובוס הראשון הזה היה חדשני כשמרטין בהיים יצר אותו ב-1492. כמו כל אחד אחר, הוא האמין שפאזל הגיאוגראפיה הושלם. היו שלוש יבשות… אירופה, אפריקה ואסיה ורק האוקיינוס העולמי הגדול ביניהן. לבהיים לא היה מושג שצפון ודרום אמריקה קיימות קל להרגיש זחוח, נכון? ובכן, העובדה היא שמרטין בהיים ידע הרבה יותר על עולמו, כדור הארץ, מאשר מה שאנחנו יודעים על עולמנו, היקום.
