חובותינו הן כלפי המגוון הביולוגי וכדור הארץ. אנחנו מייצגים את כדור הארץ. חובתנו לשרוד ולשגשג אינה רק למעננו, אלא גם למען יקום עתיק ועצום זה ממנו אנו נובעים. בכהונתנו על כוכב הלכת הזה צברנו מטען אבולוציוני מסוכן, נטיות לתוקפנות ופולחן, כניעה למנהיגים, עוינות לזרים, כל אלה המעמידים את קיומנו בספק מסוים. אולם גם רכשנו חמלה לזולת, אהבה לילדינו, נכונות ללמוד מההיסטוריה והניסיון ותבונה נלהבת רבת מעוף, הכלים הברורים להישרדותינו ולשגשוגינו המתמשכים. אין לדעת אילו היבטים בטבענו יגברו, במיוחד כשחלומותינו ותקוותינו כבולים לחלק אחד קטן מכדור הארץ הקטן. אבל שם למעלה ביקום נקודת מבט בלתי נמנעת ממתינה. גבולות לאומיים אינם בנמצא כשאנחנו צופים בכדור הארץ מהחלל. מעט קשה לתמוך בהזדהויות אתניות או דתיות או לאומניות פנטיות כשאנחנו רואים את כוכב ביתנו כסהר כחול שביר נמוג לנקודת אור חיוורת כנגד מצודתם ומעוזם של הכוכבים.
גבולות לאומיים אינם בנמצא כשאנחנו צופים בכדור הארץ מהחלל. מעט קשה לתמוך בהזדהויות אתניות או דתיות או לאומניות פנטיות כשאנחנו רואים את כוכב ביתנו כסהר כחול שביר נמוג לנקודת אור חיוורת כנגד מצודתם ומעוזם של הכוכבים.
קרל סייגן
איך נסביר כל זאת לצופה חוצני אובייקטיבי? איזה דין וחשבון ניתן על ניהולינו את כדור הארץ? שמענו את נימוקי המעצמות. אנחנו יודעים מי מייצג את המדינות. אבל מי מייצג את המין האנושי? מי מייצג את כדור הארץ? מנקודת מבט חוצנית, התרבות האנושית בבירור על סף כישלון במשימה החשובה ביותר העומדת בפניה: שמירה על חייהם ורווחתם של אזרחיה ויכולתו העתידית של כדור הארץ לפתח ולקיים חיים. הגענו לנקודה בה לא יכולים להתקיים יותר אינטרסים מיוחדים או מקרים מיוחדים. שינויים מהותיים בחברה לעיתים מתויגים כלא מעשיים או בניגוד לטבע האנושי כאילו קיים רק טבע אנושי אחד. אבל שינויים מהותיים בבירור יכולים להתבצע. אנחנו מוקפים בהם. בשתי המאות האחרונות, העבדות המחפירה שליוותה אותנו במשך אלף שנים חוסלה כמעט לחלוטין במהפכה עולמית מרגשת. נשים, שהתנכלו אליהן בשיטטיות במשך אלף שנים בהדרגה צוברות כח פוליטי וכלכלי שבאופן מסורתי נמנע מהן. וכמה מלחמות יזומות באחרונה הופסקו או צומצמו עקב סלידה שחשו אנשים במדינות היוזמות. המשיכות הישנות לשוביניזם דתי, מיני, וגזעי וללאומנות פנאטית מתחילות שלא לעבוד.
תודעה חדשה מתפתחת הרואה את כדור הארץ כגוף אחד ומכירה בכך שיצור המצוי במלחמה עם עצמו נידון לכיליון. כולנו עשויים מקשה אחת. וכוכב ביתנו הקטן, ברגע זה, כאן אנחנו ניצבים בפני נקודת הסתעפות גורלית בהיסטוריה. מה שנעשה עם עולמנו ממש עכשיו יתפשט על פני הדורות וישפיע בעוצמה על גורלם של צאצאינו. זה היטב בכוחנו להרוס את הציביליזציה שלנו ואולי את המין שלנו גם כן. אם ניכנע לאמונות טפלות או חמדנות או טיפשות נוכל להטביע את עולמנו לתקופה חשוכה יותר מהתקופה שבין קריסתה של הציוויליזציה הקלאסית והרנסנס האיטלקי. אבל אנחנו גם מסוגלים להשתמש בחמלה שלנו ובאינטליגנציה שלנו בטכנולוגיה שלנו ובעושר שלנו כדי לבנות חיים משמעותיים ושופעים עבור כל תושב בכוכב הלכת הזה לשפר במידה ניכרת את הבנתנו על היקום ולשאת עצמנו אל הכוכבים.
בחורףף 1966, לאחר שלקח 100 מיקרוגרם של LSD, תהה סיוארט ברנד מדוע עוד לא ראינו תצלום של כדור הארץ מהחלל. הוא חשב שכולם צריכים לראות את כדור הארץ כמערכת שלמה. למחרת חילק מאה סיכות עם השאלה “מדוע עדיין לא ראינו תצלום של כדור הארץ כולו?” ברקלי, סטנפורד, קולומביה ו-MIT. הוא אפילו שלח אותן בדואר לנאס”א, לקונגרס, לקרמלין, לאו”ם, לבאקמינסטר פולר, למרשל מקלוהן. כשנה לאחר מכן, פרסמה נאס”א את הראשון של כל כדור הארץ מהחלל (בתמונה). סיוארט ברנד השתמש בתצלום לכריכה הקדמית של ה-Whole Earth Catalog, מדריך הרעיונות והכלים בעריכתו, שהפך לאחד ממעוזי תרבות-הנגד של שנות השישים.
