בספטמבר 1977, נאס"א שיגרה שתי גשושיות — וויאג'ר 1 ו-2 — למסע מפואר ברחבי החלל הבין-כוכבי. שניהן נשאו תקליט זהב עם מיטב התמונות והצלילים מהחיים על-פני כדה"א: ברכות שלום ב-55 שפות. המוזיקה שלנו. שירת לווייתנים וצחוק של ילד. קידוד גלי מוח, סריקת MRI ומגוון תמונות המתארות את אורח החיים האנושי. שלחנו את הטוב ביותר מאיתנו. רצינו לעשות רושם טוב על מי שנמצא שם בחוץ.
הפרויקט הובל על-ידי האסטרונום קרל סייגן, והביא לידי ביטוי את היופי בחברה האנושית ובמדע בכלל. איך מקדדים תמונות וצלילים באופן שיוכל יהיה להיקרא על-ידי צורות חיים שונות לחלוטין משלנו? ובכן, בנאס"א הניחו שכל ציוויליזציה מתקדמת תתמצא בשפה המדעית: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואסטרונומיה. אז את מיקום מערכת השמש, למשל, הם ייצגו ביחס ל-14 פולסרים (כוכבי נייטרונים) שהצלטבתם תספק את מיקומנו. את הוראות ניגון התקליט ופענוח המידע בו ייצגו באמצעות קוד בינארי (משהו שתוכלו לעשות בעצמכם).
שתי הגשושיות צילמו "אלבום משפחתי" של כוכבי הלכת – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון – לפני שהמשיכו לחלל הבין-כוכבי. לאחר שעברה את נפטון, הוויג'ר 1 קיבלה הוראה לסובב את מצלמתה לכדור הארץ למבט אחרון על הבית. התמונה הסופית, שנלקחה ממרחק 6 מיליארד קילומטרים, סיפקה פרספקטיבה מעוררת ענווה על כדור הארץ. "נקודה כחולה חיוורת" הייתה המתנה האחרונה מוויאג'ר.
במילותיו של קרל סייגן, "שלחנו מסר בבקבוק לאוקיינוס הקוסמי", והבקבוק הזה עדיין שם. שט 61,500 קילומטרים בכל שעה. אין לדעת האם תקליט הזהב ימצא את דרכו לחוצנים תבנויים, והיכן יהיו בני האדם כשזה יקרה. האם ניישב כוכבי לכת נוספים כקבוצה, כחברה אנושית אחת — או שמא נהרוג זה את זה כלאומנים?
כך או כך, במקרה של וויאג'ר "המדיום הוא המסר". התקליט הוא מתנה מהאנושות לחלל, אך הוא גם מתנה מהאנושות לעצמה. הוא אוצר בו את המגוון התרבותי והביולוגי העשיר בכדור הארץ, ונושא עימו את האופטימיות, היצירתיות ורוח הסקרנות האנושית בחלל. שם היא תמשיך לנשוב לנצח.
תוכן תקליט הזהב
- 55 ברכות שלום בשפות שונות (כן, גם עברית)
- 54 קטעי מוזיקה. בעיקר מוזיקה קלאסית ומוזיקה מסורתית ממגון מדינות ותרבויות.
- 116 תמונות של בני אדם, אורח החיים האנושי, צילומי טבע ובעלי חיים
- צלילים של חיות (כמו שירת לוויתנים), מכונות, דופק הלב וצחוק אנושי
- תרשימי DNA ואנטומיית גוף האדם
