אינני יכול לחשוב על פעילות יותר אנושית מלערוך ניסויים מדעיים. זה מה שאנחנו עושים כבני אדם, ואנו עושים זאת בצורה יסודית וטובה יותר מכל מין אחר בכדור הארץ שניתקלנו בו עד כה. אנחנו מונעים לחקור את סביבתנו יותר משאנו מונעים לפרסם שירה כשאנחנו פעוטות. זה מגיע בשלב מאוחר יותר. לפני שזה קורה, כל ילד הוא מדען.
חשבו על זה, מה ילדים עושים? ילדים קטנים, ילדים שבקושי הולכים, מה הם עושים? הם חוקרים הם סביבתם באמצעות ניסויים. לא מעניין אותי מה הרקע הכלכלי שלך, לא מעניין אותי באיזו עיירה נולדת, איזו עיר, איזו מדינה, אם אתה ילד סביבתך מסקרנת אותך. אתה הופך אבנים, אתה תולש עלים מעצים ועלי כותרת מפרחים ומביט פנימה. ואתה עושה דברים שיוצרים אי-סדר בחיי המבוגרים שסביבך. ואז, מה מבוגרים עושים? הם אומרים, אל תתלוש את עלי הכותרת מהפרחים, הרגע קניתי אותם. אל תשחק עם הביצה, היא עלולה להישבר. אל… כל דבר הוא אל.
אני לעיתים קרובות נשאל על ידי הורים איזו עצה אני יכול לתת להם כדי לגרום לילדים להתעניין במדע? ויש לי רק עצה אחת קטנה. זוזו מדרכם. ילדים נולדים סקרנים. נקודה. אנחנו מעבירים את השנה הראשונה בללמד אותם לדבר וללכת, ובשאר חייהם אומרים להם לשתוק ולשבת. אז… זוזו מדרכם. ואתם יודעים מה עוד? תניחו דברים בקרבם שעוזרים להם לחקור. עזרו להם לחקור. למה שלא תקנו משקפת? פשוט תניחו אותה שם יום אחד. צפו בהם מרימים אותה וצפו בהם משתמשים בה, הם ישתמשו בה בכל מיני צורות. במקרה שלי, בגיל 11, היתה לי משקפת והבטתי מעלה אל הירח. והירח לא היה רק גדול יותר, הוא היה טוב יותר. היו הרים וגיאיות ומכתשים וצללים והוא הפך להיות חי. הרמת המשקפת והמבט מעלה שינה אותי. אז, כשאני חושב על מדע אני חושב על פעילות אנושית אמיתית, משהו שטבוע בנו, משהו שמניע סקרנות, הם הולכים יחד – להיות סקרן והרצון לערוך את הניסוי. כשאתה עורך ניסויים מדעיים זה עולם הטבע שקובע בסוף מה נכון ומה לא. אתה חייב ליצור את הדבר הזה שאתה עושה הכי טוב.שמתיישב עם הכשרתך הפורמלית שיתכן ומסתתרת מאחוריו.
ילדים נולדים סקרנים. זוזו מדרכם. הניחו דברים בקרבתם שעוזרים לילדכם לחקור, כמו משקפת, וראו אותם מביטים מעלה אל הירח. הסקרנות הזו היא הפעולה האנושית ביותר.
ניל דה-גראס טייסון
אני חושב שהאנשים הגדולים ביותר אי פעם, מעולם לא היו גרסאות של מישהו אחר, הם היו עצמם. זו הטרגדיה הגדולה – אנשים מועסקים בדרכים שלא לגמרי מוציאות את כישרונותיהם החוצה. כך ש… אני חושב שהאנשים הגדולים ביותר בחברה חצבו נישות שיצגו את הביטוי היחודי של שילוב כישרונותיהם. ואם לכולם היה את הלוקסוס לבטא את השילובים היחודיים של כשרונותיהם בעולם הזה, החברה שלנו היתה משתנה בין לילה.