אפולו 11 | קרל סייגן

זה לילה חם ולח בחודש יולי. נרדמת בכורסא. לפתע, אתה מתעורר בבהלה, מבולבל. מכשיר הטלוויזיה דולק, אך לא השמע. אתה מתאמץ להבין מה אתה רואה. שתי דמויות רפאים לבנות בסרבלים וקסדות רוקדות ברכות. הן עושות תנועות דילוג קטנות ומוזרות, המניעות אותן מעלה בין ענני אבק שבקושי ניתן לראות. אבל משהו לא מסתדר. לוקח להן יותר מדי זמן לרדת. על אף שמצוידות בכבדות, נראה שהן עפות – מעט. אתה משפשף את עיניך, אבל המחזה החלומי נמשך.

מכל האירועים שסבבו סביב הנחיתה של אפולו 11 על הירח ב-20 ביולי, 1969, זיכרוני הבולט ביותר הוא איכות התמונה המדהימה שלה. ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין מדשדשים לאורך המשטח האפור והמאובק של הירח, כדור הארץ מוגדל בשמיהם, בעוד מייקל קולינס, עכשיו בתפקיד הירח של הירח, חג מעליהם במשמרת בודדה.

כן, זה היה הישג טכנולוגי מדהים ונצחון לארצות הברית. כן, האסטרונאוטים הפגינו אומץ לב רב. כן, כפי שאמר ארמסטרונג כשירד ראשון, זה היה צעד היסטורי למין האנושי. אבל אם השתקת את התקשורת בין בקרת המשימה ו"ים השלווה" (אתר הנחיתה), בפטפוט המחושב, היומיומי והשגרתי שלה, ונעצת מבט בצג הטלוויזיה השחור-לבן ההוא, יכולת להבחין שאנחנו בני האדם ניכנסו לממלכת המיתוס והאגדה.

היה הייתה פעם, שנסקנו למערכת השמש. במשך כמה שנים. אז מיהרנו לחזור. למה? מה קרה? על מה באמת הייתה תוכנית אפולו?

אפולו 11 לקחה עימה רובד מהנשיא ניקסון, אשר קרא: "באנו בשלום בשם כל האנושות". בעוד שארצות הברית מפילה שבעה וחצי מגה-טון של חומרי נפץ קונבנציונליים על אומות קטנות בדרום-מזרח אסיה, בירכנו את עצמנו על אנושיותנו. כמובן שלא נוכל לפגוע באף אחד על סלע חסר חיים.

אפולו שידרה ביטחון, אנרגיה, וחזון רחב שאכן כבש את דמיון העולם. היא עודדה אופטימיות לגבי טכנולוגיה, התלהבות לגבי העתיד. אם הצלחנו לטוס לירח, כמו רבים שרצו, למה עוד היינו מסוגלים? יתכן שמצאנו את נקודת המבט הזו בדיוק בזמן, בדיוק כשהטכנולוגיה שלנו מאיימת על יכולת עולמנו לפתח ולקיים חיים.

תהא הסיבה אשר תהא בגינה הרכבנו ראשונים את תוכנית אפולו, על אף שהייתה מבוצצת בלאומיות המלחמה הקרה וכלי המוות, ההכרה הבלתי נמנעת באחדות והשבריריות של כדור הארץ היא הדיבידנד הברור והמואר שלה, המתנה הסופית והבלתי צפויה של אפולו.

שניים עשר אנשים הלכו על פני הירח. אף אדם לא שב או טס רחוק יותר מאז שנת 1972 התקציב הצבאי העולמי הוא 2.1 טריליון דולר. תקציב החלל העולמי הוא 38 ביליון דולר ומהווה 1.8% בלבד מהתקציב הצבאי. חשבו על השוואת התקציבים הזו לרגע. נדמה שאנו נחושים יותר להרוג ולהשמיד את המין האנושי יותר ממה שאנחנו נחושים יותר לחקור ולגלות.

הגב למאמר זה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.