קטע מתוך “הראיון האבוד” עם סטיב ג’ובס אשר צולם ב-1995. באותה תקופה, ניהל ג’ובס את חברת NexT לאחר שעזב את אפל. 18 חודשים לאחר צילום הראיון, ג’ובס ימכור את NexT לאפל, ו-6 חודשים לאחר מכן ישוב לנהל את אפל.
מה השפיע על השקפת עולמו של סטיב ג’ובס?
קראתי מאמר ב”סיינטיפיק אמריקן” כשהייתי צעיר, והייתה שם השוואה לגבי יעילות התנועה של בעלי חיים על כדור הארץ. דובים, שימפנזות, דביבונים, ציפורים, דגים וכדומה. מדדו כמה קילו-קלוריות הם שורפים לקילומטר אחד, ובני אדם נמדדו גם הם.
ציפור הקונדור נצחה. בני אדם, נזר הבריאה ופאר היצירה, ניצבו במקום די מביך לקראת שליש הרשימה. אבל למישהו שם הייתה התובנה המבריקה לבחון את יעילות התנועה של אדם רוכב על אופניים, והשילוב הזה פשוט העיף את הקונדור וטס לראש הרשימה. אני זוכר שהייתה לכך השפעה ענקית עליי: הבנתי שבני אדם הם בוני כלים, ואנו בונים כלים שמגבירים באופן משמעותי את היכולות המולדות שלנו.
למעשה, הרצנו פרסומת כזו בראשיתה של אפל עם המסר שהמחשב האישי הוא האופניים של האינטליגנציה האנושית, ואני עדיין מאמין בזאת בכל עצם בגופי. אני בטוח שכשנסקור את המצאות בני האדם לאורך היסטוריה, המחשב האישי יהיה מדורג קרוב אם לא בראש רשימת ההמצאות החשובות ביותר.
לדעתי זהו הכלי האדיר ביותר שהמצאנו אי פעם, ואני מרגיש בר מזל באופן יוצא דופן להיות בדיוק במקום הנכון (בעמק הסיליקון) ובזמן הנכון (מבחינה היסטורית) כשהמהפכה הזו החלה לקבל צורה. כי כפי שאתה יודע, כאשר מעבירים קו ווקטורי בחלל – אם אתה מצליח להשפיע מעט על תחילתו, זה הופך לשינוי משמעותי מאוד ככל שהקו מתקדם. אני מרגיש שאנחנו עדיין רק בתחילתו של הקו הזה, ואם נוכל להשפיע מעט על היסודות שלו, זה יתפתח להיות דבר הרבה יותר טוב בהמשך. אני גם חושב שהייתה לנו הזדמנות לעשות את זה כמה פעמים, וזה מה שמקנה לכולם כאן תחושת סיפוק עילאית.
אבל איך אתה יודע מהו הכיוון הנכון?
בסופו של דבר זה עניין של טעם. זה עניין של להיחשף לכמה שיותר מהדברים הטובים שבני אדם עושים עשו ולתת להם ביטוי ביצירה שלך. יש אמרה של פיקאסו: “אמנים טובים מעתיקים. אומנים גדולים גונבים.” ואנחנו באפל מעולם לא התביישנו לגנוב רעיונות טובים.
אני חושב שאחד הדברים שעשו את המקינטוש טוב הוא שהאנשים שעבדו עליו היו מוזיקאים ,משוררים, אומנים, זאולוגים והיסטוריונים שבמקרה היו גם כמה מאנשי תוכנה הטובים בעולם. אבל בעולם שבו מחשבים לא היו קיימים אותם אנשים היו עושים דברים מדהימים בתחומים אחרים.
ביחד הבאנו חזון וגישה מאוד ליברלית שגרמה לנו לבטא במוצר את הדברים הטובים ביותר שראינו סביבנו.
זה דבר שאתה יכול לעשות זה אם ההשקפה שלך היא צרה.
האם אתה היפי או חנון?
או, אם הייתי צריך לבחור אחד מהשניים, אני בהחלט היפי. כן. וכל האנשים שעבדתי איתם היו כאלה גם כן.
מראיין: באמת?
סטיב ג’ובס: כן.
מראיין: למה? אתה מתחבר יותר בקלות להיפים, או שהם מתחברים אליך?
סטיב ג’ובס: ובכן, תשאל את עצמך קודם מה זה היפי. כמובן, יש הרבה אסוציאציות עם השם הזה, אבל בשבילי… גדלתי בשנות השישים, כמו שאתה יודע, וספגתי הרבה מהעולם הזה. והרבה דברים קרו בחצר האחורית שלנו כאן (קליפורניה). ולדעתי, הניצוץ שהתחיל את הכל היה הרעיון שישנו משהו מעבר למה שאנחנו רואים על פני השטח. יש משהו בחיים שהוא מעבר לעבודה, משפחה, זוג מכוניות בגראז’, קריירה… מסתתר משהו מתחת לפני השטח. יש צד שני למטבע הזה. צד שאנחנו לא מדברים עליו כל-כך, ואנחנו מבחינים בו רק כאשר ישנו “פער”. כשהדברים לא מסודרים בדיוק כפי שהיינו מצפים שיהיו.
ואז אתה מרגיש פרץ כזה… שקשה לתאר במילים. והיו המון אנשים במהלך ההיסטוריה שניסו להבין מה ‘זה’ היה,, בין אם זה ת’ורו, מיסטיקנים מהמזרח, או מי שזה לא שהיה. ההיפים שאבו מעט מזה וניסו לגלות מה ‘זה’ היה מתוך אמונה שהחיים לא היו מה שהורם עשו. כמובן, המטוטלת הגיעה מהר מאוד לקיצוניות, אבל היה שם ניצוץ ייחודי.
וזה מה שגורם לאנשים לבחור להיות משוררים ולא בנקאים. אני אישית מאמין שזה דבר נפלא ואני מאמין שהחזון הזה יכול לבוא לידי ביטוי במוצרים.
אנו – בני האדם – בוני כלים. אנו בונים כלים שמגבירים את באופן משמעותי את היכולות המולדות שלנו.
סטיב ג’ובס, הראיון האבוד (1995)
